#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל דבר איסור, מה הדין לגבי 1) זימון 2) ברכה?	"1) לכו&quot;ע אינו מצטרף לזימון דהוי כאילו אין בה קביעות (טור) {והטור מדמה זה לאכילת פירות, ולפי&quot;ז אם הוא השלישי יצטרף, אבל למעשה אינו מצטרף כלל (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;)} 2) יש בזה ג&#x27; שיטות, הרמב&quot;ם (ורש&quot;י ורשב&quot;א ורבינו יונה) ס&quot;ל דאין לברך בין ברכה ראשונה בין ברכה אחרונה [דמבואר בירושלמי דאין זה מברך אלא מנאץ הוא טעם שלא לברך, וכן מבואר בתוספתא דמאי (פ&quot;ב הי&quot;ד)], הראב&quot;ד והרא&quot;ש ס&quot;ל דיש לברך ברכה ראשונה ואחרונה [דס&quot;ל דמשמעות אין זה מברך אלא מנאץ דחייב לברך אלא שברכתו הוא ניאוץ], והר&quot;ר אברהם מפראג (מובא בדרכ&quot;מ ס&quot;ק א&#x27;) ס&quot;ל דיברך ברכה אחרונה דאורייתא ולא ברכה ראשונה. והמחבר פסק כהרמב&quot;ם ודעימיה דאין לברך כלל, וכן קיי&quot;ל [ואפי&#x27; אם גזל לחם מצדד המג&quot;א (ריש סימן) לברך בהמ&quot;ז דאורייתא, מ&quot;מ השעה&quot;צ (ס&quot;ק ט&#x27;)) השיג עליו מכמה טעמים והעלה דאין כדאי לברך אפי&#x27; ברכה דאורייתא]."	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טחנן החיטין?	"הב&quot;י כתב דאפ&quot;ה אין לברך בתחילה ובסוף (וכדעת הרמב&quot;ם) [דאע&quot;פ שקונהו מ&quot;מ לענין ברכה דאית ביה הזכרת השם חמיר טפי ותמיד היא בכלל ניאוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;)], אבל המג&quot;א (ריש הסימן) מדייק בדעת הרמב&quot;ם ומגיד משנה דכיון דיוצא ידי חובת מצה בזה ה&quot;ה שצריך לברך עליו [ואע&quot;פ דיש לדחות דיוק זה, מ&quot;מ כך מבואר ברבינו מנוח (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], ולמעשה הכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) דאם אכל כדי שביעה יש לברך בהמ&quot;ז דהוא דאורייתא [אבל אינו מצטרף לזימון (פסק&quot;ת אות ה&#x27;)]"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באיסור הבאה מחמת נדרו?	"גם זה נחשב כדבר איסור (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק א&#x27;) הביא ראיה מיין לנזיר {ויש לדחות ע&quot;פ המהרי&quot;ט הידוע}], ודלא כשע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) בשם גדול אחד דס&quot;ל דיברך ברכה אחרונה על איסור נדר או שבועה."	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי עניית אמן?	"אין עונין אמן אחר כל ברכה של ניאוץ (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;), אבל אם הוא רק איסור להשומעים מותרים להם לענות אמן (שע&quot;ת ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין כשאכל האיסור בשוגג?	"אפי&#x27; באיסור דאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;) מותר לברך ברכה אחרונה אחריו וכדאשכחן בסכנה, ומ&quot;מ אינו מצטרף לזימון דלא חשיבא קביעות (ט&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אכן הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ד&#x27;) חולק על הדמיון לסכנה דכאן הוא איסור ממש ולפיכך אין לברך עליו כלל."	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל לחם עם בשר של איסור?	"אפי&#x27; להרמב&quot;ם יכול לברך דבלחם ליכא איסור (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ג&#x27;) {ולכאורה ה&quot;ה לעשות זימון}"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בספק איסור?	"בספק איסור דאורייתא אין מברכין עליו (פמ&quot;ג מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;), ובספק איסור דרבנן מברכין עליו (כה&quot;ח ס&quot;ק ה&#x27;)"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפת הנילוש בחלב?	"כתב רע&quot;א דיכול לברך עליו דלא מקרי איסור כ&quot;כ, אכן הפמ&quot;ג לעיל (סי&#x27; קס&quot;ח א&quot;א ס&quot;ק ט&quot;ז) ס&quot;ל דהוי כשאר איסורי דרבנן ואין לברך עליו, ויש עצה לפי הכרתי לחלקו לכמה בני אדם"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אכל קודם הבדלה?	"חידש האג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ד סי&#x27; ס&quot;ט אות ו&#x27;) כיון שהמאכל עצמו אינו אסור צריך לברך עליו, אבל מסתבר דאינו מצטרף לזימון, אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ג סעי&#x27; ח&#x27;) ס&quot;ל דמצטרף, וכ&quot;כ המשנה הלכות (ח&quot;ז סי&#x27; כ&quot;ח)."	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ביטל האיסור בידים?	"יש קנס על מי שביטלו וגם על מי שנתבטל בשבילו ומסתפק בשדי חמד (אספ&quot;ד מערכת ז&#x27; אות ג&#x27;) בזה והעלה ע&quot;פ המהרי&quot;ט אלגזי בבכורות דהוא נחשב כאיסור גמור, אכן הכה&quot;ח (ס&quot;ק ז&#x27;) כתב דצריך לברך עליו (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במאכל המזיקו?	"פשוט דאם הוא רק מזיקו ואינו מסכנו דצריך לברך עליו [אלא אם מזיקו מיד (מהר&quot;ם שיק או&quot;ח סי&#x27; ר&quot;ס)], אבל אם מסכנו כתב החשוקי חמד בשם ריש&quot;א דאם הכל שהו ראשונה אינו מזיקו צריך לברך עליו ברכה ראשונה אבל לא יברך ברכה אחרונה (עי&#x27; מאיר עוז עמ&#x27; 687-689)"	סימן קצו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אוכל דבר איסור במקום סכנה?	"הרבינו ירוחם בשם הרמ&quot;ה כתב דאין מברכין עליו, אבל הב&quot;י כתב דכאן מודה הרמב&quot;ם דמברכין עליו [ולגבי זימון, הלבוש כתב דמזמנין עליו, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) כתב דאין מזמנין עליו {ולכאורה מספק יש לזמן בלא שם}, וכעין זה נסתפק רשז&quot;א בג&#x27; חולים שאכלו ביוה&quot;כ (שש&quot;כ פל&quot;ט הע&#x27; קי&quot;א)]"	סימן קצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גוים אנסוהו לאכול?	"בין דבר איסור בין דבר היתר (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א) אין לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) {אבל מסתברא דילד שאנסוהו אמו לאכול ארוחת ערב שלו צריך לברך, אבל יתכן זהו דוקא מפני שהוא רעב ואח&quot;כ הוא נהנה (שערי הברכה פי&quot;ג הע&#x27; כ&quot;א)}"	סימן קצו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד אינו יכול לאכול מלחם של חבירו?	אם יש אחד שיכול לאכול מכולם מצטרפין, ואם לאו אין מצטרפין	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בציור דמצטרפין, למי מכבדין לברך זימון?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) בשם הגהות מנהגים דהאוכל חלב יברך, אבל אינו מובא בגר&quot;ז ודה&quot;ח, ולפיכך כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דיש מנהג לעשות הכי, אבל אם כהן אכל בשר עדיף לכבדו משום מצות וקדשתו (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ב), ומערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) משמע דיכול לכבדו אפי&#x27; אם הוא אינו כהן."	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במודרי הנאה?	"אם הוא מצד אחד מצטרפין, ואם שניהם מודרים אהדדי אינם מצטרפין אלא אם אוכלים פת של בעה&quot;ב (רמ&quot;א) [והקשה הט&quot;ז (ס&quot;ק ג&#x27;) דאפי&#x27; בפת של בעה&quot;ב מבואר ביו&quot;ד (סי&#x27; רכ&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;) דאסורים לאכול בקערה אחת שמא יאכל מחלק חבירו, ותי&#x27; דצריך לאוקמיה כגון שהבע&quot;ה חוזר וממלא הקערה בכל עת, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) תי&#x27; דבפת לא חיישינן להכי דמסתמא נותן הבעה&quot;ב פת הרבה בתחילה]"	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה לא מהני למימר שיכולים לשאול על נדרם?	"כתב הב&quot;י דמבואר בגמ&#x27; דלא מהני שאלה דאיתא שם דכהנים מצטרפין בישראלים משום שכהנים יכולים לאכול חולין, ולא אמרינן דיכול לשאול על התרומה [דדוקא בעירובי תחומין אמרינן הכי משום שהקילו בעירובין (ב&quot;ח), והא דאמרינן בדמאי אי בעי מפקיר נכסיה י&quot;ל דהוא בצירוף הטעם דדמאי רובן מעשרין, ועוד משום דאינו עוקרה לגמרי משא&quot;כ בשאלת נדרו (ר&quot;י באק)], ותמהו עליו האחרונים (שע&quot;ת ס&quot;ק ג&#x27;) דאינו יכול לשאול על תרומה משהגיע ליד כהן, ותי&#x27; הפר&quot;ח דהב&quot;י רצה להוכיח מדלא אוקמיה הגמ&#x27; הציור כגון שנתנו ביד כהן בתנאי שיכול לשאול עליו וקמ&quot;ל דכיון דאי בעי לאיתשולי עליו מצטרפין והוא רבותא טפי ומדלא אוקמיה הכי ש&quot;מ דלא אמרינן הכי, ובהגהות ספר פלאים לתוספת שבת תי&#x27; דמיירי בכהן שהפריש תרומה מדגן שלו דיכול לשאול עליו."	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשמקצתן אכלו בשר ומקצתן חלב, מתי א&quot;א להם להצטרף?	"1) גבינה קשה&lt;br&gt;2) אם אכלו בשר בט&#x27; ימים כגון בסעודת מצוה ובמנין מצומצם (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מחה&quot;ש)"	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני מה שיכולים לאכול עוד לחם יחדו?	"האגור הביא דיש אומרים כך, אבל הב&quot;י והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ג&#x27;) דחהו דא&quot;כ הו&quot;ל להגמ&#x27; למימר דמש&quot;ה כהנים מצטרפין עם ישראלים, אלא הכל תלוי אם הם יכולים לאכול אותו לחם ממש (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ביאר הענין באופן אחר דלא מהני מה שהם יכולים לאכול לחם יחדו דהרי בהכרח הם אוכלים בהיכר ביניהם דאסור להעלות בשר וחלב על שולחן אחד, ובהכרח הם מפורדים, והא דאמרינן דמי שאוכל חלב מצטרף עם מי שאוכל בשר היינו מפני שאח&quot;כ יכול לאכול בשר בלי פירוד אבל היכא דא&quot;א לאכול בלא פירוד אינן מצטרפין כלל. {אכן, לפי&quot;ז במודרי הנאה מהדדי דא&quot;צ היכר ביניהם יהא מצטרפין מפני שיכולים לאכול פת שאינה של שניהם, וצ&quot;ע, ואמנם מהערוה&quot;ש משמע דהוא איירי באותה פת שהיו אוכלים בהסעודה, אבל גם זה צ&quot;ע דהמג&quot;א כתב דהוא מלוכלך בבשר}"	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שמקפיד על הזוהר שלא לאכול בשר בשעה שאכל חלב?	"{נראה מסתימת הפוסקים כאן דאין זה אלא חומרא בעלמא ואינו מדינא ולפיכך מצטרפין, ונראה להוסיף עוד דהנה הקשה הברכת הזבח למה אינו יכול לאכול חלב אחר שש שעות, ודחהו המג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) א&quot;כ כבר נתעכל המזון {ולכאורה כוונתו דיכול להמשיך אכילתו לשש שעות באכילת דברים אחרים, וא&quot;כ חזי לאיצטרופי}, ועוד הקשה המג&quot;א דכתב הש&quot;ך (יו&quot;ד סי&#x27; פ&quot;ט ס&quot;ק ה&#x27;) דצריך לברך בהמ&quot;ז תחילה, אמנם לגבי חומרת הזוהר שפיר מצי לתרץ כמ&quot;ש הברה&quot;ז דיכול להמתין שעה ולאכול הבשר אח&quot;כ, וא&quot;כ חזי לאיצטרופי, אולם מי שמקפיד שלא לאוכלם בסעודה אחת לא יצטרפו (וע&quot;ע במ&quot;ב דרשו, וצ&quot;ע)}"	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך להמתין שש שעות מחמת אוכל שיש עליו לכלוך בשר?	יש מביאין ראיה מש&quot;ך ויד יהודה דהאוכל מאכל שיש עליו לכלוכי בשר דא&quot;צ להמתין. אמנם, כאן מבואר דמי שאכל בשר ממש אסור לאכול מאכל שיש עליו לכלוכי חלב בתוך השש שעות, דהרי כאן אמרינן דאסור לו לאכול מהפת של חבירו שיש עליו לכלוכי בשר (ר&quot;י באק)	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בפת עכו&quot;ם, האם מצטרפין משום ההיתר לאוכלה משום איבה?	מבואר ממג&quot;א (ס&quot;ק א) דאם אוכלה משום איבה אה&quot;נ מצטרפין, אבל בחבורה דליכא איבה אין מצטרפין [היכא דהאוכלה אינו יכול לאכול עם השני]	סימן קצו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור אכילה כדי להצטרף בזימון?	"צריך לאכול כזית שהוא השיעור לבהמ&quot;ז, וקמ&quot;ל דאע&quot;פ דמי שאכל ירק מצטרף עם שנים שאכלו פת אפ&quot;ה מי שאכל פחות מכזית אינו מצטרף (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;)"	סימן קצו סעיף ד		
